קורונה בבתי הסוהר

קורונה בבתי הסוהר בישראל

כותרות העיתונים צועקות "עקב מצב התחלואה הקשה בבתי הסוהר עסקת שבויים נרקמת מול חמאס". עשרות אסירים ביטחוניים נדבקו בנגיף הקורונה, אלפי משפחות אסירים מפגינות במרכזי הערים ברשות הפלשתינאיות וצובאות על מעברי קו התפר. התפרעויות ושריפת אגפים במספר בתי סוהר ביטחוניים ופליליים. המערכת הפוליטית לא מוכנה להתמודדות עם אתגרים כה קשים הן מבית והן מחוץ, ונכנסת לתוך משא ומתן עם חמאס מתוך עמדת חולשה.

מצב הפשיעה מחמיר בפריפריה בו זמנית, מתפרסמות עדויות על עליה משמעותית בחצי השנה שקדמה, ריבוי מעשי ביזה. המשטרה נאלצת לצמצם מעצרים, זאת בעקבות צפיפות בבתי הכלא בעקבות תחלואה גבוהה. משפחות אסירים וארגוני זכויות אדם דורשות שחרור המוני של אסירים ומטילים אחריות על מדינה לאור התחלואה בבתי הסוהר. אירעו מספר מקרים בודדים של מות אסירים. דיון חירום בקבינט הביטחוני בעניין העלייה בתחלואה בבתי הסוהר. אלו מקצת האירועים שיכלו לקרות ולא קרו בבתי הסוהר בישראל.

התפשטות הקורונה בבתי הסוהר בישראל יכלה להפוך לבעייה מורכבת מאוד למדינת ישראל ולהציבה בפני דילמות קשות. מה היה קורה במצב של תחלואה נרחבת בבתי הסוהר והמדינה הייתה נאלצת לשחרר עשרות או יותר של אסירים ביטחוניים. הדבר היה מהווה מנוף לחץ על מדינת ישראל. התחלואה בבתי הסוהר היתה פוגמת במיגור טרור ביהודה ושומרון שכן כמות המעצרים הייתה מצטמצמת לאור קושי בקליטת עצורים חדשים. גם תרחישים של התפרעויות רחבות על ידי האסירים הביטחוניים בתוך בתי הסוהר לאור מצב התחלואה היה יכול להגביר לחץ חיצוני לשחרור מאסיבי של אסירים . תחלואה נרחבת בקרב האסירים הפליליים הייתה יכולה לגרום לשרור המוני של אסירים, חלקם מסוכנים.

במצב בו המדינה מתמודדת עם משבר חמור הייתה עולה עקומת הפשיעה בקהילה עקב שחרור עבריינים בנוסף לכך המשטרה הייתה נמנעת ממעצרים רחבים שכן תחלואה בבתי הסוהר הייתה מקשה עד מונעת כניסת עצורים מהחוץ פנימה כדי לבלום את כניסת הנגיף ולהרחיב את התחלואה. בית הסוהר מאופיין במבנים יחסית קטנים מאוכלסים על ידי אסירים רבים. אגף ממוצע בבית סוהר מכיל בין 60 ל-100 אסירים והדבקה היא בעלת פוטנציאל הדבקה גבוהה מאוד. בתי הסוהר בישראל יכלו להפוך לאחת הבעיות הקשות בהתמודדות הקורונה. זיהוי מוקדם של האירוע, שינוי והתאמת תפיסות הפעלה בבתי הסוהר, תגובות נכונות ומהירות ורתימה של המשרתים בארגון לצד רתימת גופים וגורמים חיצוניים לארגון הם שגרמו הצלחה באחד האתגרים המורכבים בהן התמודד הארגון. אני משרת 35 שנה בארגונים ביטחוניים, חוויתי אירועים, משברים ואתגרים רבים, הקורונה הוא אחד האתגרים המשמעותיים והמורכבים שחוויתי כמפקד.

המאמר יעסוק ברציפות המידע, שגרת מטה, אי הבאת עצורים לבתי משפט, עוגנים לניהול הקורונה, הלכי רוח בקרב אסירים וסוהרים, שיתוף פעולה עם בתי סוהר מהעולם, הנגשת מידע למשפחות האסירים והקמת מערך בודקים ואפידמיולוגיה פנימי בשירות בתי הסוהר. המאמר מציג חשיבה מחוץ לקופסא, אחרת, בתנאי עמימות ומביא לידיעת הציבור את המורכבות בניהול אתגר הקרונה והאתגר המנהיגותי שעמד בפני ובפני הארגון. המאמר יתמק במתחים בין שמירה על חיים לזכויות אנשים, בין נראות ציבורית לבין מוטיבציות וביטחון של אסירים וסגל.

 

ניהול הקורונה מהווה הצלחה. המאמר המלא יפורסם בכתבי עת ובמאמרים אקדמיים. ניתן לפנות אלי בעניין פרסום המאמר והשימוש בו.